תסמונת הכתף הקפואה

תסמונת המתארת הגבלה אקטיבית ופסיבית בתנועת מפרק הזרוע (Glenohumeral joint) ללא גורם מבני ישיר ידוע להגבלה זו. בתסמונת כתף קפואה יש שוני בין מטופל אחד למישנהו ולכן יש לעשות איבחון כוללני, כי קיימים מצבים של שיקום ארוך טווח.

שכיחות תסמונת הכתף הקפואה היא בין 2% ועד 5% באוכלוסייה בריאה, ו- 10-35% באוכלוסיית חולי הסוכרת.   

במקרה של תסמונת הכתף הקפואה חשובה מאוד האבחנה המבדלת כי היא אינה כוללת מגוון מצבים אחרים היכולים לגרום לכאבים והגבלה בתנועה כמו דלקת מפרקי הכתף, שברים, פריקות, קשחת חוליות צווארית (ספונדילוזיס צווארי), מחלת עצב-שריר, כאב קורן ותסמונות רבות אחרות.

                                                    

גורמים                                                                                                           

הגורמים לתסמונת הכתף קפואה שנויים במחלוקת.

היא אינה נובעת בהכרח מחבלה, נפילה או טראומה אלא בעיקר מעומס קבוע על אותו מפרק/שריר/גיד/סחוס. הגיל והתהליכים הניווניים הנלווים לו מהווים טריגר לכאב וספורט מאומץ או תנועה לא נכונה עלולים גם הם להיות בין הגורמים.

                                                                                                                            

תסמינים  

הכתף הקפואה מתבטאת בעיקר בכאב, נוקשות ומגבלה חריפה בטווח התנועה. המגבלה בתנועה גורמת לפגיעה ביכולת הביצוע של מטלות יום יומיות פשוטות כמו לבישת חולצה או התהפכות מצד לצד בשינה. הכאב מתפתח  באופן הדרגתי ובשלבים. לכן חשוב להיות עירניים לטווח התנועה. 

 

טיפול

הסימפטומים והמגבלות הם תמרור אזהרה לתהליך מתפתח. הטיפול הראשוני הוא מנוחה, וכשיש הטבה ניתן להתחיל לעבוד בהדרגתיות.

אחד העקרונות המנחים של הרפואה האלטרנטיבית היא ריפוי עצמי. כל אחד יכול לעשות את השינוי  ולעזור לעצמו.  כדי לשפר את המצב קיימת אפשרות של עבודה בטכניקת שיאצו הנעה שמביאה לזרימת דם לאיזור. ברפואה הסינית משתמשים בדיקור/ דיקור עם מוקסה/ דיקור עם אלקטרו אקופונקטורה. חשוב לטפל בכאב על מנת לחזור לשגרת חיים תקינה.

כדאי לזכור שטיפולים משמרים מדי חודש או חודשיים מקטינים את הסיכוי להישנות הבעיה.