פיברומיאלגיה

פיברומיאלגיה (FM) היא תסמונת של כאב מתמשך נרחב של  נוקשות, עייפות ושינה לא מרעננת.  כמו כן יש קשיים קוגניטיביים, מלווים לעתים קרובות על ידי סימפטומים רבים אחרים בלתי מוסברים של  חרדה ו/או דיכאון, וירידה בתפקוד היומיומי. המחלה אופיינית בדרך כלל לנשים צעירות או נשים בגיל עמידה.

                                                    

גורמים                                                                                                           

פיברומיאלגיה היוותה בעבר מצב שלעתים קרובות, אובחן והתפרש על ידי הרופאים והציבור,  כהפרעה פסיכולוגית או אבחנה כוזבת אחרת, בשל היעדר ממצאים אובייקטיביים, כמו בדיקה גופנית, בדיקות מעבדה והערכות הדמיה.                                                     רופאים רבים עדיין אינם  מקבלים  את הפיברומיאלגיה כמחלה נפרדת.                            עם זאת, חקירות בסיסיות וקליניות הבהירו את הבסיס הנוירופיזיולוגי של פיברומיאלגיה והובילו לסיווגו הנוכחי כתסמונת רגישות מרכזית.

אכן, פיברומיאלגיה יכולה עכשיו להיחשב כהפרעה נוירולוגית, המאופיינת  בחלקה על ידי ליקויים בעיבוד כאב על ידי מערכת העצבים המרכזית.

הבנת הבסיס הביולוגי העומד בבסיס הפיברומיאלגיה מובילה במהירות לעידן חדש של טיפול תרופתי ספציפי עבור המצב.

                                                                                                                           

תסמינים  

ברמה הקלינית, פיברומיאלגיה שונה מכאבים נפוצים ומתאפיינת בתסמינים הדומים לתסמונות רגישות אחרות כמו תסמונת עייפות כרונית, תסמונת המעי הרגיז, תסמונת כאבי מחזור/ אגן כרוניים, כאבי מפרקים, מיגרנות, הפרעות דחק פוסט טראומטיות, רגישות כימית ועוד.                                                                       

פיברומיאלגיה גם חופפת  עם תסמונות אזוריות אחרות כמו כאבים והפרעות במצב רוח וחרדה.

אכן, ההתוויה המצורפת למקרה מסוים תיקבע במידה רבה על ידי המומחה הראשון שרואה את המטופל. לדוגמה, ראומטולוג יכול לאבחן פיברומיאלגיה, בעוד גסטרואנטרולוג יכול לאבחן תסמונת מעי רגיז.                                                                                          בנוסף, מתקיימת בפיברומיאלגיה תדירות גבוהה מרגילה של  מחלות מסוימות שמאופיינות בדלקת מערכתית, כגון דלקת מפרקים שגרונית, זאבת אדמנתית מערכתית (לופוס), הפטיטיס C כרוני, זיהום ועוד. במקרים כאלה, יש לאבחן אבחון כולל ולתת טיפול משולב אופטימלי .                                                                         

כדי לטפל בהצלחה בחולים עם פיברומיאלגיה, הרופא חייב להפגין חמלה, כמו גם מיומנות. בחינה מדוקדקת של ההיסטוריה הרפואית, הקשבה לחששותיו של המטופל, וביצוע בדיקה יסודית.  זהו הבסיס לאבחון וטיפול בפיברומיאלגיה. ביצוע אבחנה נכונה הוא קריטי - חולים צריכים לדעת שיש  שם וטיפול לסימפטומים המסתורי.

הרופא צריך ליידע את המטופל כי לפיברומיאלגיה אין תרופה, אבל שינויים באורח החיים, ושיקום נכון יכולים לעזור לאדם להשיב את השליטה על חייו ולהשיג שיפור משמעותי. הגישה הכללית לכאבים כרוניים בפיברומיאלגיה כוללת תכנית טיפול המשלבת תרופות שונות, התעמלות אירובית וגישות פסיכולוגיות והתנהגותיות להפחתת המצוקה ולקידום יעילות עצמית וניהול עצמי.                                                                                      

 

טיפול

הטיפול בתסמונת צריך להיות אמפתי ומחבק.

בשיאצו ישנן טכניקות של "טיפול אדמה". טיפול עם רגישות לכאב המטופל.

דיקור יכול לשפר את האיזון המנטלי והפיזי.

הטיפול הוא אינדיבידואלי ואינו חד משמעי. ישנם מטופלים שמעדיפים רק שיאצו וישנם המעדיפים רק דיקור.

כדאי לזכור שטיפולים משמרים מדי חודש או חודשיים מקטינים את הסיכוי להישנות הבעיה.