תסמונת לג-קלבה-פרטס

תסמונת הפוגעת במפרק הירך, בעיקר אצל ילדים ומתבגרים, לאחר היווצרות נמק בעצם הירך. הפגיעה האופיינית לתסמונת היא עיוות שעלול לגרום למגבלות בטווח התנועה של המפרק.                                                      

התסמונת נוצרת עקב פגיעה באספקת הדם התוך- גרמית של ראש הירך (אפיפיזה) בגיל הגדילה, הגורמת לנמק חלקי או תת-שלם של העצם. בשארית העצם שבה נותרת חיוניות יש לתאי העצם יכולת שיקום גבוהה מאוד. הם מסלקים את העצם הנימקית ובונים עצם חדשה.

בתקופת הבניה אזור העצם הנמקי נחלש ומתמוטט וראש הירך מאבד את צורתו הכדורית, תוך שהוא יוצר ראש חדש הנתון ללחצים מכנים סביבתיים שמעוותים את צורתו.

התסמונת פוגעת בעיקר בבנים בגיל בית הספר. ישנם גם מקרים נדירים שהמחלה פוגעת בגיל הגן ובמקרים אלו ישנה נטייה מובהקת להבראה מלאה.

גורמים                                                                                                           

הגורם לתסמונת פרטס הוא ליקוי באספקת הדם לחלק הגרמי של ראש הירך.

בגיל הגדילה עיקרה של אספקת הדם מגיעה משני כלי דם האחד חודר אל תוך החלק הגרמי של הראש מצידו החיצוני והשני עובר בתוך רצועה עגולה מאורכת אל הצד הפנימי של הראש.

הסיבה להופעת התסמונת אצל ילדים אינה ברורה אבל משמעותה היא שלמפרק הפגוע יש פוטנציאל ויכולת שיקום גבוהה יותר.

תסמינים  

כאב באזור הירך שעשוי להקרין לברך, צליעה והגבלה בתנועות הירך הם התלונות הבסיסיות והן זהות לתלונות של זיהום ויראלי של המפרק.                                              

טיפול

אופן הטיפול וזמן הטיפול משתנים לפי הצורך הספציפי. לעתים דיקור מקל על הכאב ולעתים דווקא שיאצו יענה על הצורך. ההנחה היא כי דיקור מוריד את רף הכאב והשיאצו  יכול להשלים את הטיפול בשיקום פיזיותרפי. אני מרבה לשלב דיקור ושיאצו כטכניקות המשלימות זו את זו.      

כדאי לזכור שטיפולים משמרים מדי חודש או חודשיים מקטינים את הסיכוי להישנות הבעיה.